רשב"ם על בבא בתרא מ״ח ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא מ״ח ב:ז׳
7 טָאבִי תְּלָא לְפָאפִּי אַכִּינָּרָא, וְזַבֵּין. חֲתַם רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אַמּוֹדָעָא, וְאַאַשְׁקָלְתָּא. אָמַר רַב הוּנָא: מַאן דְּחָתֵים אַמּוֹדָעָא – שַׁפִּיר חָתֵים, וּמַאן דְּחָתֵים אַאַשְׁקָלְתָּא – שַׁפִּיר חָתֵים.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא מ״ח ב:ז׳
7 טבי - גברא אלמא הוי:
8 תלי לפפי - באילן ששמו כינרא למכור לו שדהו ל"א תלה אותו בשביל הכינרא שימכרנו לו:
9 וזבין - כלומר וכן עשה שמכרה לו:
10 חתם רבה בר בר חנה - ועד אחר עמו אמודעא שמסר פפי קודם שנכתב שטר המכירה:
11 ואאשקלתא - וגם על שטר המכירה חתם:
12 מאן דחתם אמודעא שפיר חתם - דאע"ג דתליוהו וזבין זביניה זביני הני מילי היכא דלא מסר מודעא אבל המודעא שכתב בה תבטל המכירה:
13 ומאן דחתם אאשקלת' שפיר חתם - דתליוהו וזבין זביניה זביני וכדמסיק לקמיה: